הפיתיון
כשפולה קיבלה מידי השליח את תביעת הגירושים היא נבהלה מאוד. מוטי התקשר לעורך דינו, ועיניו אורו. "מירי שגתה: היא לא הגישה צו עיכוב יציאה לילדים," אמר עורך הדין למוטי ומוטי צעק את זה בשמחה לפולה כאילו היה מתרגם סימולטני באו"ם. פולה הציעה תוכנית חלופית: אם הילדים יכולים לצאת לחו"ל מוטי יחטוף אותם וכולם יחד יסעו לארגנטינה. היא הרגישה שזה יפתור סופית את ההיסוסים שלו לעזוב את הארץ. הילדים יהיו איתו.
"יש רק בעיה אחת: צו העיכוב שהוצא נגדך," אמרה לו פולה. "הגיע הזמן לנצל את הקשרים שלך במודיעין. הרי שם לומדים לפתור דברים כאלה, לא?"
ואמנם מוטי מצא מומחה, שזייף לו ספרה אחת בדרכון. כשעברו את בדיקת הדרכונים בבן-גוריון מוטי ופולה נטפו זיעה. לילדים הוא סיפר שהם עושים הפתעה לאימא ויפגשו אותה בחו"ל. שוטרת הגבולות חתמה בדרכון ואיחלה להם טיסה נעימה. התרגיל הצליח ופולה, מוטי והילדים נעלמו מהארץ. מירי נשארה עם הצו ביד. דמעות תנין החלו להציף את עיניה. הוא חמק ממנה לאור יום ועוד עם שני הבנים האהובים עליה. איך תוכל להמשיך לחיות ככה.
באפיסת כוחות צלצלה מירי בוכייה לסטרלינג. לאחר שעה ארוכה הצליח להרגיע אותה: "אמנם הילדים לא היו חלק מהתכנית, לא האמנתי שהוא ישתמש בהם בצורה כזו, אבל אל תדאגי - הדג בלע את הפיתיון, אני יכול להגיד לך שבחטיפת הילדים הוא גם נעץ את הקרס יותר עמוק בגרונו."
