אגדות גירושים של עשירים | -42- | גירושים או לא גירושים | דרך חדשה |
היא התבוננה בצדודית שניבטה אליה ממול. היתה זו צדודית של אשה בשלה, יתכן לומר מבוגרת; הבטן המשתפלת קיבלה חיות משל עצמה, הפכה לישות עצמאית נפרדת מבעליה, רוטטת לה בלי חן, כמו מדוזה נפוחה שבאה להזיק. מנסה להתעלם, מזדקפת אל מול הראי, שואבת אוויר לתוך חלל הבטן וכולאת אותו במעמקיה, מנסה להתנחם בשרידי יופי נעוריה אשר עדיין השתקפו בראי שממול, כמובן בתנאי שהרימה את הסנטר כלפי מעלה, בהבעה מתנשאת שהבטיחה כי קפליו ימתחו ויימחו מתוך פניה, עיניה הירוקות תיפקחנה לרווחה ואורן יזהר מבין עפעפיה, יאיר את עור הפנים העייף ויגיח מבין קפלי קשתות העפעפיים, אשר עטו על עיניה לכסותן ולא אפשרו להן להפיץ אורם אל העולם שבחוץ.
הרהורים נוגים שטפו אותה. לא היה לה זמן להשתהות מיותרת אל מול הראי בחדר האמבטיה, אבל בחינה מדוקדקת של אברי גופה הסיחה את דעתה של נגה מייסורי הנפש והחזירה אותה, ולו לזמן קצר, אל רגעי ההבל שהיו לה בזמנים שקדמו להחלטה. היא ניצבה שם עוד דקה ארוכה אחת ואז ניעורה לפתע, משכה עצמה בכוחות אחרונים מעולם הזיכרונות, מוחה את האדים מהראי באמבטיה ומוחקת אגב כך את הזיכרונות עד שמבט חד ודוקר מחליף את ההבעה החולמנית שהפיצו העיניים המזוגגות של קודם. באחת ניתקה עצמה מהמקום, משחה במיומנות דייקנית את האודם האדום הבוהק על שפתיה המלאות, שסימני הזמן טרם נתנו בהן אותותיהם, עטפה עצמה בניחוח קולון ריחני, נטלה את צרור המפתחות מהשידה והקישה אותם זה לזה, שעה שהוטחו אל תחתית הארנק הזהוב בשיח רעים קולני. היא נכנסה אל תוך הג'יפ השחור שחיכה לה בחניה ויצאה אל הדרך החדשה, מקווה שתצליח לעמוד במשעול החתחתים של מכאובי הלב, ושאלו לא יכשילו אותה מלבצע את המוטל עליה. בדרך עוד הספיקה להאזין לתכנית הראיונות של רשת ב', מנסה לסגל לעצמה את האינטונציה הנשכנית של המראיינת הלוחמנית, ומקווה שרסיסי הארסיות ידבקו בה וישמשו לה מגן קשקשים לימים שעוד נכונו לה ולקרבות הנפש הצפויים. לא זה הזמן להרפות. היא שאפה נשימה ארוכה, מנסה לאסוף לתוכה מלאי מספיק של חמצן שיאפשר לה לאגור כוחות. זה לא הסוף, זו רק ראשיתה של דרך חדשה. נגה ניסתה לשכנע את עצמה שהעצב הוא רק עניין של השקפה. היא שאבה את הבטן עמוק פנימה, הסבה ראשה לאחור ובחריקת בלמים מהירה חילצה את הג'יפ מהחניה אל אור היום המסנוור.