לקראת גירושים
זום אין: "זה אבא שלי, יש לו עיניים ירוקות." זום אאוט: "מה שאני הכי אוהב אצלו זה את המבט הזה כשהוא מחייך אלי. אז הוא נראה כאילו דודה גניה מותחת לו את הלחיים," אלון הנציח את אביו שעה שישב איתו בטיילת במפגש אב-בן של פעמיים בשבוע.
"איך המצלמה שקניתי לך?" שאל רוני מנסה להשחיל מילה לתוך מחשבותיו של בנו.
אלון העביר את המצלמה לעבר זוג מחליקים על רולר בליידס, "מעולה, מצאתי פונקציה חדשה שבולמת זעזועים, עשיתי שוט ארוך, רוצה לראות?"
"כמובן," ענה רוני ורכן לעבר בנו. אלון שלף קלטת דיוי עם תאריך של לפני יומיים וטען אותה במצלמה. הוא פתח את חלונית התצוגה והושיט את המצלמה לעבר רוני. הוא הריץ לאחור את התמונות של ריבי בחדר הכושר. קמטים הופיעו על מצחו של רוני, והברק נעלם מעיניו.
"תעצור רגע," הוא פלט אבל אלון דווקא הגביר את המהירות. "תן לי את המצלמה לרגע," ביקש והושיט את ידו לאחוז בה, אך אלון הרחיק אותה ממנו. הוא המשיך להריץ את התמונות אחורה עד שהגיע למחוז חפצו. הוא לחץ על פליי והגיש את המצלמה לאביו.
"אתה רואה? התמונה הרבה יותר חלקה," התלהב אלון לרגע, כאשר העצים נעו במהירות מצידיו של מרכז הפריים.
"וואו, זה מהיר," פלט רוני חסר סבלנות. "מה שלום חץ?" הוא שאל, מצפה שהקטע יעבור והוא שוב יוכל להביט בריבי מתאמנת. משהו בצילומים האלה משך את תשומת לבו.
אלון שתק והנהן בראשו.
"הכל בסדר איתכם שם?" המשיך רוני בניסיון לנהל שיחה. אך אלון המשיך בשלו.
