גירושים בהפתעה
השעה היתה שבע. יונתן ישב בלובי של מועדון הגברים בהרצליה. היה זה המקום הקבוע שלהם. במועדון היו מתקני ספורט, סאונה, חדרים פרטיים למאסז' ובאר מרווח.
רפי הגיע באיחור של עשר דקות. הוא היה נינוח. "טראפיק, יו נו."
"אם לא הייתי מכיר אותך הייתי מרחם עליך."
"איפה אתה רוצה להתחיל?"
"בריצה" חרץ יונתן.
"דווקא חשבתי על ספינינג."
"ריצה." הם המשיכו לעבר חדר ההלבשה. "ואז אני אעדכן אותך לגבי כל מה שקרה בזמביה, ותהיה מוכן לכל בוחן פתע."
"תודה, אחי. הרי אתה יודע שאני אגן עליך מפה או משם באותה מידה. בעידן שלנו לא צריך לנסוע פיזית לכל מקום."
"העיקר, בילית כמו שצריך בזמן הזה?" שאל יונתן.
"ברור, אם תרצה פעם את המפתחות לווילה בטוסקנה כל מה שצריך זה שתגיד 'אני רוצה'."
בעודם מתפשטים הוציא יונתן את דף החשבון מהתיק ומסר לו. רפי עבר על הנתונים, גירד בראשו והפנה אליו מבט ירוק שתול בתוך סבר פנים חמור.
"היא גונבת אותך," הוא היה חד וחלק.
"את זה כבר הבנתי, מה עושים? אתה מכיר את ההסכם שלי איתה: ארבעים אלף לחודש. רק החודש היא משכה למעלה מרבע מליון."
"לך לבנק תוציא את כל דפי החשבון, תציג אותם בפניה ודרוש את ההפרש בחזרה," הוא הביט בו.
"ואם היא לא תסכים להחזיר?"
"נו, באמת. ציפיתי להרבה יותר ממך," אמר רפי "תבע אותה. זאת הפרה בוטה של ההסכם ביניכם."
"חבל..." השיב יונתן והכניס את הנייר חזרה לתיק.
"חבל? על מה? לך תדע כמה זמן היא כבר ככה. אולי היא מתכוונת להפתיע אותך ב
גירושים?"
"חבל, אני אוהב את קלרה, היא כזאת..."
"אוהב?" קטע אותו רפי.
"כן, אוהב וגם את הבת שלה, סיגל," יונתן הפך נוקשה.
"כמה פעמים אמרתי לך, איפה שיש כסף אין אהבה," לעג לו עורך הדין המסחרי הידוע ביותר בארץ והחבר הכי טוב שלו.
"גם כן חבר," יונתן הניף את ידו לאות זלזול, השליך את התיק לתוך הלוקר וטרק את הדלת.
"דבר איתה מחר בבוקר, תהיה ישיר," ספג רפי "אם זה לא ילך, יש לי חבר, שהוא מספר אחד בגירושים: עורך-הדין אברהם סטרלינג". הם עזבו את המקום עם מגבות על כתפיהם.
