הצעת גירושים
היא התעוררה בשעות הערב. היא לא דאגה. סיגל ישנה אצל חברה מהכיתה. למזלה. קלרה הביטה בנייד שלה, אף שיחה לא נכנסה מאז השיחה של רפי. הדבר הדאיג אותה. למה עדין לא קראו לה לבית חולים לזהות את הגופה?
למחרת בשעה שמונה בבוקר היא זומנה לבית המשפט. מיטל מסרה לה שהשופט הסכים לראות אותה עקב בקשה דחופה שהיא הגישה. קלרה היתה מאושרת. היא התקלחה ולבשה על עצמה בגדים שחורים. היא הביטה בראי ועיצבה לעצמה מבחר הבעות של עצב. היא היתה ברקיע השביעי. "שחקי אותה," היא אמרה בלבה ונכנסה לבי. אם. דבליו. השחורה שלה, בדרך לבית המשפט.
הנייד במכונית צלצל. קלרה הביטה בצג: זה היה יונתן. היא התבלבלה. אך מיד הבינה שאחד מחבריו או מרופאיו משתמש בסלולרי שלו כדי לאתר אותה בקלות.
"היי דרלינג," יונתן אמר בקול מלא חיים. קלרה היתה משותקת כמי שהרגע פגע בה ברק.
"מה? אין לך מה להגיד?" הוא שאל אך קלרה לא ענתה. קיפאון אחז בה ורגלה נפלה במלוא הכובד על דוושת הגז.
"אני רוצה לבשר לך את הדברים הבאים," הוא אמר ומיד הוסיף בטון חייכני: "עורכת דין מיטל מונדי נעצרה היום על זיוף והונאה. בין חפציה נמצא גם צ'ק שלי בחתימתך. למשטרה נמסרו חמש מודעות אבל מעיתונים שונים. אני חתמתי על הודאה שאני חי ושנפלתי קורבן." הוא עצר לפאוזה דרמטית. "אני רוצה להגיד לך שבידי מספיק ראיות להפליל אותך בצורה כזאת, שאת תשבי הרבה זמן בכלא, וזה עתה מסרתי אותן למשטרה". קלרה הקשיבה לדבריו של יונתן. היא ניסתה לעכל. היא לא שמה לב למה שקורה בכביש. היא רק הקשיבה והדם שלה ירד לרגלים.
"אני מציע שניפגש עכשיו אצל עורך הדין שלי ונסגור שאת מחזירה כל מה שגנבת ושאין לך שום דרישות, ואז אני אשקול אם לקדם את התלונה נגדך במרץ או להשאיר את הדברים כמו שהם. מה את אומרת?" קלרה רצתה לענות אך אז גילתה שלא היתה מרוכזת והתקרבה לרכב שלפניה. מאוד. היא לחצה על הברקס בכל הכוח. הרכב הסתובב ונזרק לעבר גדר הביטחון. השיחה נשארה תלויה ועומדת.
