עבור אל:   
טוען...
עמוד הבית קרא עכשיו על המחבר
אגדות גירושין של עשירים: בלי קווים אדומים
אגדות גירושים של עשירים
אגדות גירושים של עשירים -72- גירושים כאומנות מלחמה  |  אני רוצה להיות איתך
 

סימניות


 

אני רוצה להיות איתך

בימים הבאים התבצרו יונתן וקלרה בווילה. קלרה בקומה העליונה ואילו יונתן בקומה התחתונה. ברנשטיין נגד ברנשטיין. הוא חסם את המדרגות בגדר תיל. החליף את מנעולי הסורגים וחישמל את הגדרות. החלק התחתון של הווילה נראה כמו מחנה צבאי. הוא לא הסתפק בכך. כשקלרה יצאה מהבית הוא התקין מצלמות מעקב, נוספות על אלו שהיו כבר, וחיבר את כולן למוניטורים בחדר העבודה שלו.

ערב אחד הוא שמע את קולה של סיגל קורא לו.
"אבא!" הוא יצא לסלון. היא עמדה מעברה השני של הגדר.
"כן, יפה שלי," הוא נעמד מולה, לא מגולח, שיערו פרוע.
"אני מתגעגעת, אמא לא מרשה לי לראות אותך," היא הזילה דמעה.
"אמא שלחה אותך, סיגלי? זה חלק מהתוכנית שלה לשבור אותי?"
"נשבעת שלא, אמא לא יודעת שאני מדברת איתך, אני רק רוצה לחבק אותך" היא אמרה במתיקות.
"גם אני רוצה," שפתיו רטטו.
"בואי נפגש בחצר," הם עזבו את הבית ונפגשו בחוץ. סיגל היתה בשבילו כמו בת. עבורה הוא היה אבא. הם התחבקו שעה ארוכה ואז נפרדו.

"אני לא רוצה להיות עם אמא, היא אומרת עליך דברים רעים. זה לא יפה. אני רוצה להיות איתך" הדהדו מילותיה בראשו.

חזרה לראש העמוד