אגדות גירושים של עשירים | -44- | גירושים או לא גירושים | עורך דין סטרלינג |
שמו של עורך-דין סטרלינג הלך לפניו בחוגי החברה הגבוהה והוא נחשב למקלטם האולטימטיבי של בעלי הממון, שהיו מוכנים לחלוק עם בני זוגם בצרותיהם, אך חס וחלילה לא בממונם או בערכים כלכליים ורגשיים בעלי חשיבות של ממש. כך הוא הפך לבן בית בבתים המתפרקים של חברי המאיון העליון באותם מקרים ששלום הבית פינה מקומו ל"שלום לבית". ככל שהרבה לייצג את משפחות העשירים, ולסייע להם בפירוק התא המשפחתי, לחיות עמם את תהליך ההתפוררות, כאשר הוא מסייע להם להיפרד במינימום כאב מאהוביהם לשעבר ומחלק ממונם האהוב, התגבשו אצלו תובנות חדשות בעניין יחסי ההמרה הקימים בין כבוד, כסף, שליטה, תאווה ונקמה- כפי שנהג לכנותם בעידנא דבדיחותא "היחסים בין הון לשלטון על הזולת". כלהטוטן בקרקס נהג להתל בסיפורי החיים, פעם בדמותו של בעל הממון המבקש לשמר את רכושו ופעם בנעליה של האישה הנבגדת, המבקשת לנקום את נקמת העלבון, לרושש את בעלה הסורר, ולקלף ממנו את שכבות הממון שצבר בעזרתה הפעילה. כנחש הוא היה הופך עורו בהתאם לצורך, בכל פעם מחדש, משיל מעל עצמו את מעטפת הקשקשים ומחליפה בחליפה האחרת, חוסה בדמותו של הלקוח התורן, כאילו היה שם במקומו מאז ומעולם.
כשהגיע הטלפון מגדעון היה סטרלינג בדרכו לבית המשפט לענייני משפחה. הוא האזין בשתיקה לדברים הנרגשים שהשמיע באוזנו גדעון ולא הרבה בדברים, בעיקר כי כמעט לא הצליח להשחיל מילה לתוך שטף המילים הסוער, ולכן הסתפק בהמהומים מעורפלים, שיותר מאשר העניקו לגדעון תשובות ממשיות יצרו בו את הרושם כי סטרלינג אדם חושב, המחשב במוחו חישובים, מאזן סיכונים ומעריך סיכויים. עד שימצא לבסוף את נוסחת הקסם וירקח עבורו את מרשם הפלאים. לבסוף, כשהסתיימה השיחה גדעון לא בדיוק הבין את ההסברים המועטים של סטרלינג ואת חישובי הכדאיות הכוללים, אבל עשה כדבריו, עצר בפינת המרכז המסחרי וביקש לארוז עבורו תריסר סיגליות, עטופות בצלופן מרשרש, ריחניות ומבושמות וכל כולן אומרות רכות ואהבה. כשהסיגליות צרורות בכף ידו, פתח את שער הכניסה לבית, ושרק לעצמו שיר לכת משובב רוח וכך נכנס לביתו והושיט לנגה את זר הפיוס.