כל הזכויות שמורות לחברת עורכי דין עזריאלנט לישראל © 2008
| אגדות גירושים של עשירים | -58- | גירושים או לא גירושים | עוז רוח ותושיה |
היא ניסתה להעביר כל יום בנפרד, בלי לחשוב יותר מדי על העתיד או על מה שצפוי לה, בוטחת בכך שבסוף תימצא הדרך להיחלץ. היא היתה בוהה בסורגים של התא, סופרת אותם שוב ושוב, הלוך וחזור, מימין לשמאל ובחזרה. לעיתים היתה מעבירה עליהם כפית, מנגנת בעזרתה מנגינה עולצת שהלחינה ויוצרת דו שיח מוסיקלי עם החברות שבתא ליד. האמת היא שהתייחסו אליה בכלא די יפה. חולשתה, באי הכרת השפה והסביבה שימשה לה מגן. לא היה ספק שהיא לא מאיימת על אף אחד ולכן האסירות נמנעו מלהציק לה ורק העיקו עליה מדי פעם בשאלות טורדניות על המקום ממנו באה. נגה ניסתה להימנע מלענות, בכלל ניסתה גם להימנע מלחשוב. הגעגועים ייסרו אותה. לא יכלה לסלוח לגדעון, מילא להבריח את כל הרכוש אבל לגרום לה לשבת בכלא? ועל מה? על זה שביקשה לפרק את הנישואים ולקבל את מה שמגיע לה?! היא הרי לא רצתה את הכל לעצמה, לא ביקשה יותר ממה שמגיע לה, רק רצתה לסיים את היחסים ולחלק את הרכוש כמו בני אדם תרבותיים ונאורים ולהמשיך הלאה. לעיתים, המחשבות הכעיסו אותה כל כך עד שביקשה לשכנע את עצמה שזה לא גדעון שעמד מאחורי העניין, הרי זה לא יכול להיות. לא יתכן שהתכוון לסבך כך את שניהם. והיתה עוד בעיה שהיא לא הצליחה לפתור: 50 אחוז מהמניות של חברות הקש היו רשומות על שם גדעון כהנא. הרי היה ברור לו "שאם הוא דופק אותה הוא נדפק יחד איתה". אך ככל שחלף הזמן וגדעון לא הגיע לחלצה ידעה, אם כי לא הבינה כיצד בדיוק, כי גדעון הוא הרוח החיה שמאחורי התחבולה הערמומית וככל שהעמיקה והוסיפה לחשוב כעסה עליו, ויותר מכך כעסה על עצמה, על כך שלמרות המעשים הללו לא יכלה להפסיק לחשוב עליו, ונאלצה להודות כי היא אפילו התגעגעה אליו. אולי היה זה דווקא בגלל המעשים האלה, שחינו עלה והוא שב ונשא חן בעיניה, גדעון שלה הוא לא פרייר, הוא לא ייתן לה גם להתגרש ממנו וגם לקחת מהרכוש. היא מצאה עצמה חושבת עליו ונזכרת בימים היפים שהיו להם, טרם הנסיעה המקוללת עם עורך דין שנהב. במעשיו אלו הוכיח לה גדעון כי אינו עוד ה"לוזר" שהיה. הנה הוא קם, רוקם תכנית גאונית ומיישם. נגה לא יכלה שלא להתפעל ולהעריך את גדעון על עוז הרוח ועל התושייה. נגה הרי תמיד אהבה כוכבים.