כל הזכויות שמורות לחברת עורכי דין עזריאלנט לישראל © 2008
| אגדות גירושים של עשירים | -50- | גירושים או לא גירושים | מעשה בכיוון גירושים |
כעבור שבוע גדעון שב מבית החולים עם רשימה מפרכת של מטלות שיקומיות, אשר דרשו הקפדה, רצון ומסירות, ונראה כי אלה הפכו לתכלית קיומו של גדעון. היה מייחד חצי שעה שלוש פעמים ביום לטקס נטילת התרופות. תחילה היה ממיס גלולותיו במי שתייה מזוקקים, ואז בעודו מתבונן בגלולה המבעבעת, המפיצה רסיסים של אבקה במעלה הכוס, היה מרים את הכוס ומקרבה אל עינו, בזווית מתאימה שתלכוד את קרן השמש היומית, מסובב את הכוס 180 מעלות לצד אחד ואחר כך משיבה חזרה ומתבונן בשקיקה בכוס השקופה, שמימיה הלכו והעכירו ולבסוף, משלא נראו עוד שרידי הגלולה לעיניו היה לוקח את סכין המטבח, לא לפני שהקפיד להשרותה בתוך מים רותחים, מקרב את קצה להבה לתחתית הכוס ובוחש את המים, מקיש את גוש המתכת היצוק אל דפנות הכוס השקופה עד שנשמעו עשרים נקישות קסילופוניות צורמות של סיבובים לכיוון אחד ועוד עשרה לכיוון השני. רק אז היה מעז ומקרב את הכוס אל פיו לוגם את מימיה המרירים ושולח לשונו בתנועות ריקוד לא ברורות בתוך חלל הפה, מפעיל את בלוטות הטעם ומאמץ את שרירי החיך. משהיתה נגה מבחינה בתנועות הגרוגרת שלו עולות ויורדות, כמעלית חורקת, היתה נושמת לרווחה וחשה הקלה מרובה, באשר ידעה כי לפחות בפעם הזאת נחסך ממנה הדרן מייגע של אותו הטקס ממש. לפעמים, שעה שנדמה היה לו לגדעון כי משהו בהליכי הטקס לא בוצע כמתחייב, היה פוסל את ההליך כפגום ולפיכך היה ממהר לשפוך את המים, ממאן לחוס על התרופות היקרות שאבדו ועל הזמן שהושקע, ומתחיל הכל מהתחלה. הוא האמין כי רק אדיקות ונקיטת משנה הקפדה בביצוע הכללים, תוך מעקב מדויק אחר החוקים המחמירים שחוקק הוא לעצמו בקפידה רבה, היא שתבטיח לו החלמה מלאה ואריכות ימים. הוא שכר לעצמו את שירותיו של מאמן כושר פרטי והיה מבצע עמו פעמיים ביום התעמלות מודרכת. שניהם היו משתרעים על השטיח בסלון והופכים את הבית לבית הבראה שיקומי, שעה שהזיזו את הספות והניחו במקומן מכשיר הליכה מפלצתי, שהקים קול שאון גדול ותפס את כל מרפסת הסלון, כאנדרטה דוממת למצבו המדרדר של גדעון ולתמורות שנפלו על חייה. בכלל דומה היה כי הכל אצל גדעון השתנה מן הקצה אל הקצה, נראה כי איבד את כל תחומי העניין שהיו לו וכל מאמציו התמקדו במחקרים בריאותיים, הוא הפך להיות היפוכונדר קיצוני, מקפיד על 12 שעות שינה בלילה ועוד שעתיים בחצות היום. העבודה לא עניינה אותו עוד ורק חיבתו לתיק הכסוף לא נשתכחה מליבו והוא דבק בו והיה קשור אליו בחבל טבור דמיוני ששזר ביניהם כבלים בלתי ניתנים להתרה. נגה לא יכלה לשגרה החדשה שנכפתה עליה. כעת, משלא נותר ולו רמז של אבק כוכבים לימי הזוהר של גדעון, היה עליה להתמודד עם נוכחותו המכבידה, עם סדר יומו השיקומי ועם שיחות הסרק המייגעות שלו אודות שיטות טיפול מקרוביוטיות חדשות המהוות סגולה לאריכות ימים ומרפא לנפש. כשהחל לקנות ירקות אורגנים ולבקשה לסחוט עבורו מיצים מעורבים של ירקות ממוינים לפי צבעים ומהולים בסובין שגודל אורגנית, הרגישה שעל סבלנותה יחול בקרוב תאריך תפוגה. חייה נלקחו ממנה. מבלי שנשאלה או נתבקשה לחוות דעתה בעניין, וכעת נדמו חייה בעיניה לאורלוגין מזדקן עם קצב מטוטלת קבוע, שבו הדקות מתחלפות בשעות, השעות בימים והיא לא יכלה עוד. ברגעים אלה התקשרה אל עורך דין שנהב, מטיחה זעמה בו ומבקשת להחיש את מעשיו, אך הוא נמנע מלהשיב לפניותיה ובימים בהם היתה משיגה אותו בתחבולות סרק או באיומים על מזכירתו, נמנע מלהאריך עמה בדיבור, כמו חוסך מילותיו ומודד אותן אחת לאחת, קצר רוח וחסר סבלנות לתיאוריה ורק חוזר ומורה לה להמתין עד שתגיע השעה היעודה, וכופה עליה להמשיך ולגלות חיבתה לגדעון. נגה הרגישה כאילו היא עומדת לאבד את שפיותה, החיים תעתעו בה ושוב לא ידעה אם מציאות היא זו או דמיון. השינה ברחה ממנה והלאה ובמקומה פקדו את נגה לילות רוויי סיוטים ומחשבות אפלות. לעיתים היתה מדמיינת כיצד גדעון ועורך דין שנהב קשרו ביניהם קשר להונותה, והיתה רואה בעיני רוחה כיצד שניהם מבקשים לנשלה מרכושה ולחלק ביניהם את השלל. לימים הקצינו הפחדים ודחקו את נשמתה, עד שהיתה בטוחה כי גדעון מבקש לשכור שכירי חרב על מנת שיקומו עליה להרגה ואז היתה נצמדת אל קירות, פותחת דלתות ובודקת חדרים, מציצה מתחת לחרכים המפרידים בין הכביש לרצפת מכוניתה ומבקשת משכנים להניע עבורה את המכונית באמתלות שבדתה מליבה. ביום בו התבוננה במראה ובחנה את הצדודית הדקה שנשקפה מולה, ידעה כי לא תוכל להמשיך ולדעוך. עשרים הקילוגרמים שנשרו ממנה קילפו ממנה עודפי שומן אך הותירו את עורה מרוקן ומשתפל, עשוי צמידים רפויים של עודפי עור, אשר רטטו לכל תנועותיה כמקהלת מלווים טורדנית. לא היה עוד ספק, כי אירועי התקופה האחרונה חרשו בגופה אותותיהם והיא נראתה מבוגרת מכפי גילה. שערה נשזר בחוטים כסופים וגם השבילים שטוו הקמטים בעיני השקד של פעם, דימו את עיניה כעת לזוג ענבים בשלים, שמנמנים ונפולים וכל אלה תרמו למראה המבוגר שנכפה עליה. נגה לא זיהתה עוד את האשה שעמדה מולה, שלפנים היתה סקסית וענוגה והיום נראתה בעיקר עייפה ומותשת. עננים שחורים ריפדו את שולי עיניה ונקבוביות חוררו את מרקם עורה. נגה, שהיתה סמל החשק בנעוריה, פרי עסיסי ובשל בבגרותה נראתה כעת גרוטאה משומשת, עם עור עייף, המגיר נטיפים של עודפים. נגה ידעה כי הגיע העת לעשות מעשה.