עבור אל:   
טוען...
עמוד הבית קרא עכשיו על המחבר
אגדות גירושין של עשירים: בלי קווים אדומים
אגדות גירושים של עשירים
אגדות גירושים של עשירים -49- גירושים או לא גירושים  |  גירושים בדרך הקשה
 

סימניות


 

גירושים בדרך הקשה

עורך דין שנהב לא נראה מופתע במיוחד. החיים כפי הנראה כבר זימנו לו הפתעות גדולות מאלה. הוא הסתכל על נגה שישבה לפניו, מביטה בו בעיניים מזוגגות ולא ממש מבינה איך לשאת את המשקולת שזה עתה נפלה על ראשה, לאזן את גופה ולהצליח ללכת בראש מורם למרות המשא הכבד מנשוא. כשהתבונן בה, נראה כי לא היה כל שריד וזכר לאישה הגאה שהיתה אצלו לפני מספר חודשים, שהביטה בשאת נפש במשרד המתפורר והתייחסה אליו בספקנות חשדנית. כעת נראתה מבולבלת וחסרת אונים ובעיקר היא נראתה לו אבודה. הוא הכריח את עצמו להתאפק ולא הצליח, הוא היה מוכרח להזכיר לה איך ביקש ממנה שלא למשוך את בקשת הגירושים ולחכות עוד קצת, רק כדי שהדברים יירגעו והתמונה תתבהר. ועוד היה חייב להוסיף, כי הטעות שעשתה תעלה לה ממון רב וכי על בשרה הצרוב תלמד את לקחה. הוא ידע שהיא חשבה אז שהוא חובב ריב וכי תאוות הכסף היא שמנחה אותו והרגיש דחף בלתי נשלט להעמידה על טעותה ולהוכיח אותה. הוא ידע שהוא מוסיף ללא צורך על עלבונה, אך לא יכול היה ליצריו. מי כמוהו מכיר את ענייני האישות מלפני ולפנים ויודע כי המילה האחרונה לא נאמרת עד שנחתם גט הגירושים ואחרון העניינים מוסדר במסגרת הסכם הגירושים והסדרי הממון. גם נשים מתוחכמות מנגה מתגלות כפתיות גמורות בכל הנוגע לזוגיותן. עוד לא נולדה האישה שששה לפרק את התא המשפחתי המקנה לה יציבות ובטחון, כל עוד מקנן בליבה ולו הספק הקטן ביותר שאפשר להציל את הספינה הטובעת. היא תמיד תעדיף לנסות ולמצות, ותעזוב רק כשתהיה משוכנעת שבאמת אין ברירה. כל זה כמובן אם לא התאהבה במקרה במישהו אחר, שאז הרגשות משתלטים על השכל ואין בכלל טעם לנסות ולדבר אל ההיגיון, כלומר אז אין בכלל היגיון. שנהב ידע, שלקוחות מאוהבות הן מקרה אבוד, מוכנות לוותר על הבית, על הרכוש, רק כדי לשים הכל מאחור ולצאת לדרך חדשה רכובות על סוסו של האביר המדומה החדש, כדי לשוב ולגלות בסופו של דבר כי החליפו חול בחולירע וכי קיבלו "את אותה גברת בשינוי אדרת.". שנהב היה ציני בכל הקשור למערכות יחסים, ניסיונו לימד אותו להפסיק להאמין באהבה. זה לא היה המקרה של נגה ובכל זאת, היא נפלה בפח. למרות חזותה הדוקרנית, שנהב לא יכול היה להשתחרר מהרושם כי במקרה של נגה זה היה אפילו קל במיוחד, זר פרחים אחד וכמה מילים של חיבה והיא הסכימה לשכוח הכל, למשוך את בקשת הגירושים, לסלוח לגדעון על אדישותו, להתעלם מהמאהבת ולשמר את השבלונה המוכרת והבטוחה. כעת לא נותר אלא לאמוד את הנזקים ולנסות למזער אותם. הוא התיישר על כיסאו, מחכך ידיו זו בזו, פוקק את אצבעותיו כמו מושך את הזמן ומאריך את ייסוריה של נגה בטרם יינתן גזר דינה וסיכוייה יוערכו במשקל המאזניים לשבט או לחסד. הוא סידר את אסופת הדפים לפניו, יישר את דופנותיהם וערם ערימות ערימות של עמודים צפופים בכתב יד משתנה, מנסה לסדרם לפי תאריכים, כדי שיהיה מהיכן להתחיל. נגה התבוננה בידיו הלבנות ובציפורניו הגזוזות בקפידה ולא יכלה להתיק עיניה מהם.

    "לכי הביתה," הורה לה לבסוף. "אין טעם שתשבי פה מולי. אני אעבור על החומר ובמקרה הצורך נעזר גם באנשי מקצוע. כשיגיע הזמן אני אצור עמך קשר. בינתיים תשחקי אותה כאילו הכל רגיל. מבחינתך לא קרה שום דבר. סעי לבית חולים ותני לגדעון טיפול אל"ף אל"ף, שלא יחשוד שקרה כאן משהו. מעכשיו אני מדריך אותך ואת עושה מה שאני אומר. אם את רוצה לשחק לפי כללים אחרים, אז כדאי שתפני לעורך דין אחר. גירושים זה לא משחק ילדים, תני לי לקחת את המושכות, אני לא מאתמול בעסק הזה. יש לך על מי לסמוך."
    נגה היתה אסירת תודה. כשישבה מול עורך דין שנהב ניסתה לשחזר בראשה את אירועי הימים האחרונים ולא ממש הצליחה. דבר רדף דבר, וחייה נראו לה לפתע כמערבולת סוערת ששואבת אותה למטה אל קרקעית הים, ורק עורך דין שנהב שימש לה עוגן הצלה פוטנציאלי. היא לא מצאה מילים כדי להודות לו ופשוט קמה, מתחה את חצאיתה בניסיון ליישר את קפליה והסתובבה לצאת.
    "את צריכה להשאיר פה שיק," רדף אחריה קולו של שנהב. "יהיו פה הרבה הוצאות. על שכר הטרחה נדבר כשהתמונה תתבהר, בינתיים לכי לדרכך" .
ונגה, כרובוט מיומן, שלפה את פנקס השיקים, רשמה לפקודתו המחאה פתוחה, בספח השיק רשמה גירושים ויצאה.
    כשיצאה נגה ממשרדי "אסיסטנט" או "אמון" או מה שזה כבר לא יהיה, לא ידעה למי לפנות. תחילה חשבה לפנות לאביה, אבל יותר משחששה לצער אותו חששה לאכזב אותו. היא חששה פן יעריך אותה פחות בעקבות תמימותה, שלא נאמר טיפשותה, שנחשפה בבת באחת. שנים היתה "נגה המוצלחת" - סמל התחכום והתבונה. הפלפל של המשפחה. בילדותה נהג אבא שלה להתרברב בפני בני המשפחה בגאווה בלתי מוסתרת ולקחת חזקה על השם שבחר לה: "כבר כשנולדה זה היה ברור שהיא נגה. כוכב לכת של עננים ארגמניים ואדמה שחורה ולוהטת עם ניצוצות של אור." ונגה, שהבינה בחושי הילדה שלה כי זרעים של ציפייה הוטמנו בשמה, היתה מתבוננת בלילה בכוכבים שזרחו מעל הגבעה של חולות ילדותה, מנסה לזהות את הכוכב שלה, סופרת כוכבים מודדת אותם בעיניה, מחפשת אחר זה הקטן, הממזרי מכולם, זה שהוא לה בן ברית מיום לידתה, מורה דרך ומתווה גורלות.
    נגה הגשימה את הנבואה. כולה אנרגיה מתפרצת, גדושת חיוניות ומרץ, יודעת לכוון את מצפן חייה ולצעוד בבטחה במסלול המתוכנן שטוותה לעצמה. היא קטפה לעצמה את גדעון, שהיה הכוכב שלה ובעזרתו ארגה את מרקם החיים בשקידה, בחריצות ובהצלחה מרשימה. ואילו כעת, לראשונה בחייה, האור עומעם, כוכבה דעך וכעת מוטל עליה להתמודד עם הכישלון שהתנפץ לה בפנים והיא לא ידעה איך.

     אפילו עם חברותיה לא העזה לדבר. חששה להודות בכישלונה וחששה גם מהשמחה לאיד. עקרות בית מתוסכלות הספונות במטבחן מלקטות דברי הבל ורכילות כחומר בערה, שיצית בהן עניין וייתן ליומן תכלית. לא, לא היא. היא לא תספק להן את העונג הזה, לא את חייה ידושו ויפרמו בשיחות טלפון ארסיות. היא ראתה בעיני רוחה את טלי חברתה, שעונה על השיש במטבח, מדיחה כלים ואוחזת את שפופרת הטלפון בין שקע הכתף לתנוך האוזן, שעה שהיא פורטת לפרוטות את גורלה של נגה, ומסבירה לנעמה, חברתן המשותפת, שהנה זו ההוכחה שלא צריך לקנא באף אחד. הדשא של האחר רק נראה ירוק יותר ואת הכביסה ממילא אף אחד לא מכבס בחוץ. נגה סירבה להיות נושא שיחת הבוקר היומית של חברותיה. היא לא שייכת לזן הזה. היא קורצה מחומר אחר. היא כוכב מנצח. היא מאלה שמסתכלות על העולם מהמרכז ולא מהשוליים ועל פיה יישק דבר. היא יצאה ממשרדו של עורך דין שנהב עדיין מבולבלת, אבל יודעת שבסוף יהיה בסדר, עם או בלי הרכוש של גדעון, היא תצליח להתעשת. עוד יום יומיים, הפוגה נחוצה שתאפשר לה להתרגל למצב החדש, והיא תהיה בסדר. נגה היא הרי סמל ההצלחה, היא כבר תדע איך לגרש את הכישלון ולהסיר כל מכשול מדרכה. היא גם תלמד אותו מה זה גירושים בגרך הקשה.

חזרה לראש העמוד