אגדות גירושים של עשירים | -60- | גירושים או לא גירושים | סוף דבר |
גם על "הסטוץ" הקצרצר שהיה ביניהם לא שמרה לו טינה, הוא הרי מעולם לא הבטיח לה דבר ועם קצת רצון טוב אפשר לסלוח לו על שהסתיר ממנה את מצבו המשפחתי המדויק. בכל זאת חשבה, שנפל פגם חמור במעשיו. מילא היא שהלכה שולל אחרי המהלך הערמומי של גדעון אבל הוא?! עורך דין ממולח שכמותו, תפקידו היה לצפות את המעשה מראש ולבדוק עד אחרון הפרטים הקטנים ולא ליפול בפח שטמנו להם גדעון וסטרלינג. העובדה שלא הוא ולא בית המשפט המקומי, שאישר את העברת המניות, טרחו להשוות בין מספר הדרכון של גדעון שלה לזה של גדעון כהנא האחר, שיושב בכלא ונרשם כבעל המניות ברשם החברות הוכיחה לה פעם נוספת, כי לעולם אל לה לוותר לעצמה ולהפקיר את גורלה בידיהם של אחרים ובאחריותם הבלעדית. עליה מוטלת האחריות המלאה והיא גברת לעצמה ולמעשיה. היא נגה, היתה שם לאורך כל הדרך, היא זו שמשכה במושכות, רתמה את העגלה והובילה אותה וכשהרפתה ונתנה לאחר לנהל את העניינים עבורה, כשלה כשלון חרוץ. הכישלון טפח במלוא עוזו על פניה, מתנופף מולה כסדין אדום, זיכרון צורב למפלה שחוותה, לגדעון שיכול היה לה ולעורך דין שנהב, נגררה אחריו, כסוס עיוור אחרי העגלון. נגה התנחמה בכך שהכל כנראה היה לטובה, אם זו הדרך שנדרשה כדי להאיר מחדש, בעיניה, את אורו של גדעון, כי אז כנראה שהיה זה שווה. גדעון שלה הוא בהחלט כוכב, גבר שבגברים שיודע לתת את חבטת הסיום שתכריע את המערכה כולה. ונגה היתה ידועה כמי שאוהבת לקטוף כוכבים, אבל היום נודע לה עוד דבר: כל כוכב זקוק לירח שיאיר עליו. לנגה לא היה עוד ספק. היא ידעה מי הירח. באותו רגע היא נדרה נדר – לעולם היא לא תאמר את המילים "עורך דין" או "גירושים".