כל הזכויות שמורות לחברת עורכי דין עזריאלנט לישראל © 2008
| אגדות גירושים של עשירים | -23- | גירושים בצבע כסף | ניצוצות |
בשנה השלישית לנישואיהם, על אף שסירב להרים ידיים ולהיכנע ועדיין היה מדבר אליה מתוך שנתה, מספר לה את אשר על ליבו ומתחנן על ליבה, לא הצליח להתגבר על היצר והחל מבקש לו פורקן אצל נשים אחרות, אשר על אף שבמרבית המקרים לא הכיר את שמן ולא התעניין בהן, דומה כי מצא אצלן תחליף מחיה לנפשו הגוססת וחיזוק מתחדש לגבריותו הקמלה. ככל שחלף הזמן חדל מלהטרידה וחי את חייו בשבילים מקבילים לה, אשר רק נקודות הצטלבות בודדות, בדמות ארוחות השבת שנשתמרו עדין אצל מרסל, חיברו ביניהם, כגשרים רופפים על פני הנהר המתייבש בערוץ. דומה היה כי לא הותירה בידו את הברירה, ובינו לבינו ביקש להמעיט ממעשיו וחיפש לעצמו צידוקים מוסריים אשר ישקיטו את מצפונו. היה מדמה בליבו את זיזי לאשה חולה, שבמחלתה מנועה היא מלקיים עמו יחסי אהבה ואותו כמי שסועד אותה, עד אשר תחלים וכדי לשמור על בריאותו ועל חוסנו נאלץ, כביכול בעל כורחו, לספק גחמותיו היצריות במיטותיהן של זרות. חוקק לעצמו חוקים משלו, אלו שהבטיחו להשכין שלום בנפשו ולא לסכסכה יתר על המידה. הקפיד שלא להיפגש עם אותה אישה יותר משלוש פעמים, מעולם לא חשף בפניהן את שמו האמיתי ולא נתן להן אמצעי לזהותו. היה זה הוא שמתקשר אליהן, קובע היכן יפגשו ומתי, מגיע לאספן במונית מזדמנת והקפיד שלא להיראות עמן במקומות פומביים ויותר משפחד להיתפס רצה לשמור על כבודה של זיזי ונהג בה כחולה לכל דבר והיה מקפיד לדרוש ממנה להתלוות אליו לאירועים ולקחת אותה לסיבוב קפה ובחברה נהג בה כמלכה, מגיש לפיה משקה, מסיר את מעילה ומתענג על רגעי החסד הבודדים בהם העמידו שניהם פנים כאילו שורה האהבה במעונם. בהיעדר פתרונות בנמצא, סירב בכל תוקף לחשוב על המחר, היה מתעסק בהווה ורק בלילה בסערת החלום נאלץ להתמודד עם פרפורי הלב וחרדת העתיד. פעם, התעורר בחשכת הלילה משנתו, כולו מזיע ואברו זקוף ומתקשה, הלום שינה ניגש לחדרה ומצא אותה ישנה, כהרגלו התיישב לידיה, נוגע בה בעיניו, מנשק בדמיונו את שפתיה, שוזר ברק בשעריה. מבלי שהרגיש הושיט את ידו אל תוך חזייתה, דוחק את רגלו בין ירכיה ומטיל עליה את כובד משקלו. "את שלי, את שלי," סינן לעברה וידו חפנה בחוזקה את שדה. והחל להתנועע עליה, ולשייט על גופה ולטלטלו בחוזקה, עד שראשה נחבט במסעד המיטה וקפיציה זעקו כנגדו במחאה צורמת. והוא ממשיך במעשיו, כמו נשלט על ידי אותו שד חמקני אשר צעק מקרבו וכל אותה העת נמנע מלהביט בעיניה ודחיסותיו אותה הולכות וגוברות ואולם בעת שקירב את שפתיו אל פיה והחל לשאוב את שפתיה, יונק אותן בתנועות מציצה חמדניות ורעשניות הרגיש לפתע את ציפורניה חופרות בגבו, ננעצות בו, מותירות בו שבילים של כאב וצלקות של חרטה ומשלא פסק להתנועע החלה להלום בו ברגליה ולצעוק צעקות של אימה ולקלל בשפה שאת מילותיה לא הבין וכל אלו רק דרבנו את יצריו וכדי שלא תפריעו, סתם את פיה בידו, ומשלא פסקו זעקותיה הניח על ראשה את הכרית והידק אותה אל פניה באגרופו והחל חודר לתוכה בפראות, נועץ את איברו בין רגליה ולא חדל ממעשיו עד אשר הגיע אל פורקנו ובטרם הסדיר נשימתו עזב את חדרה וכבר למחרת העמיד את הבית למכירה, שכן לא יכול היה להמשיך ולחיות בין הכתלים הדוממים, שהיו עדים למעשיו וצפנו בתוכם את סודו העגום, ובלילה חרד מלשמוע אותם משוחחים אודותיו וידע כי שום צבע, טיט או תפאורה חדשה לא יועילו ואין מנוס אלא לחפש מגרש משחקים אחר,שאולי יאיר להם פנים וישנה את מזלם.