סוף דבר

מפני תקנת סופר, התירו חכמים לסופר, כמקובלת בהליכי גירושים, שיכתוב טופסי גיטין: ויניח מקום האיש, ומקום האישה, ומקום הזמן, ומקום הרי את מותרת לכל אדם--עד שיכתבם לשם האיש המגרש, ולשם האישה המתגרשת; וכן יחתמו העדים, לשמה ולשמו. וביום ח' בסיון תשכ"ב, קיבל ג'ו את הגט המיוחל ויצא אל דרכו החדשה, וכל עושרו שמור עמו, ואל מסעותיו לקח עימו את קוסטה, וגמל לו בכך על הטובה שעשה עמו שעה שסייע לו במצוקתו, ותיאר בפרוטרוט בפני הדיינים ושאר יושבי האולם את תולדות חייה של זיזי, אשר משחר נעוריה לא רצתה לעבוד, אלא לנצל את ההזדמנויות שניכרו אל דרכה, ורק דרשה ממנו להכיר לה חתנים עשירים כדי לנצלם, והבטיחה לו שתדע לסיים את המלאכה, ואף תגמול לו על מעשיו ביד נדיבה, רק שאת הבטחתה שכחה לקיים ואמה, שהיתה אשת סודו, ודאגה לו כבנה, ביקשה כל השנים לפצותו על הצלקות שהותירה בו בתה, וכשנוסף ג'ו לרשימת הפצועים שהותירה אחריה, לא יכלה עוד לעמוד מנגד, ולהתעטף בשתיקתה, וביקשה להתכחש לבתה, וסייעה לג'ו למצוא את קוסטא ולהביאו לפתחו של עורך דין סטרלינג, ולא היה לה עוד אכפת מזיזי וממזימותיה.

מרסל ידעה כי ממילא לא תדע זיזי בת צחוק מהי, ואף חיוך של אוהבים זר לה, הרי ראוי שתישאר בעצבותה, ותניח לאחרים לנסות ולמצוא דרכם אל מחוזות חפצם – אל החיוך ואל האושר הנכסף.

הסיפור הקודם | הפרק הקודם

הפרק הבא | הסיפור הבא

חזרה לראש העמוד