כל הזכויות שמורות לחברת עורכי דין עזריאלנט לישראל © 2008
| אגדות גירושים של עשירים | -25- | גירושים בצבע כסף | הבית החדש ושברו |
בדרך אל הבית, השקיף אל הרחובות הממהרים לעומתו, כתייר בעיר זרה, והללו הוארו לפתע באור חדש ונראו לו שונים משהיו, כאילו זלגו עליהם צבעי השקיעה וקישטו אותם באור יקרות וגם הולכי הרגל, המהלכים על רקע קשת הצבעים הססגונית שנפרשה, נראו כתלושים מסרט זר, בעיר זרה, צועדים ברחובות לכבודו, ללא מטרה מוגדרת, כמו בוימו בסרט שהוא בו הכוכב הראשי והם אינם אלא הניצבים בהצגה וכולם נמצאים שם כדי להאדיר את הרגע ולתת לו משמעות, מבינים כי נפל דבר ומבקשים לעזור לו לג'ו לנצור את שעת ההתחדשות בזיכרונו ולצרוב אותה שם לעולמי עד. מרחוק ראה את השער המוביל אל החצר, שסורגיו חולשים על הכניסה כמו מבדילים בין קודש לחול, בין החוף לים, בין החיים שהיו לו לאלה שיבואו עכשיו. הוא פתח את השער, ממהר להגיף אותו מאחוריו, נוהג מנהג בעלים ומרעיש בצרור המפתחות החדש, מגלגל אותו בתנועות מעגל על אצבע ידו השמאלית והמפתחות מצידם חגים סביבו ומשיבים לו בצליל נעורים מתרגש, כמו ענבלי הפעמון החוגגים עמו בשמחתו, נחבטים בצהלה אל דפנות ביתם ואגב כך משמיעים קולות תרועה צוהלת. הוא נפנה להשחיל את מפתח הכניסה אל נקב המנעול ואולם אז דרכה רגלו על מצע משונה שהכשילו, גרם לו למעוד ומשנעץ עיניו בבהונות כף רגלו, ראה מרבד של ניירות, עיתונים מיום האתמול שנאספו והושלכו מהגדר אל הבית, עלונים של פרסומות ועוד מיני דברי דואר שהונחו שם בהעדרו ובהעדר אכסניה מתאימה אחרת לקליטתם. בהיסח דעת אסף בשתי ידיו את שיכול היה ואת היתר גרר ברגלו אל מעבר למפתן הדלת ולאחר מכן דחק אותם בחרטום נעליו אל פינת החדר. מבין גבב הניירת בלטה מעטפה חומה גדולה, שהגיחה ומשכה את תשומת ליבו אולי בגלל גודלה ועובייה וצבעה החריג, אולי בגלל החותמת הרשמית שהתנוססה בקודקודה, והוא נטל אותה לידיו ואולם אז התחרט וביקש לשוב ולתור אחר הבית החדש, להתענג על כתליו, להסתבך במבוך חדריו, לפיכך אחז את המעטפה תחת בית שחיו וסבב עמה כחתן המלווה את כלתו אל בין שבילי המשכן, פותח בפניה דלתות, פוער חלונות לרווחה, מזרים אליה משב רוח רענן ואויר צח לנשימה ולבסוף שומט אותה על המיטה החדשה, הארוזה בניילון לבל תיפגם ונשכב אחריה, משלב רגליו ומביט אל התקרה, בוהה שעה ארוכה בצללים המצוירים ומתכתב עמם באמצעות תנועות גופו. משהתעייף מבהייה, ניסר את לשון המעטפה בציפורניו והחליק ממנה צרור ניירות, בכותרתו הזמנה, עליה תמונת המנורה וחותמת רשמית של בית הדין הרבני בתל אביב, אשר קוראת לו להתייצב ביום שכבר חלף ולהגיב לתביעתה של מרת עליזה לבית בז'רנו לגירושים, פירוק השיתוף בנכסים ולחלוקת רכוש חד צדדית, בטענה לפיה זכאית התובעת למלוא הרכוש של הנתבע, כלומר שלו, וזאת לאור התימוכין אותם היא מציגה ומצרפת לתביעתה, וביניהם הסכם שנחתם טרום נישואיהם אשר צורף, כ"נספח א'" לבקשה ואינו אלא הסכם הממון, זה שנועד להשכין ביניהם שלום ושלווה להבטיח את נאמנותם ההדדית זה לזו ואיחד אותם בברית הנישואים. בהסתמך על הסכם זה היא מבקשת היום לשלול ממנו את כל פרי עמלו שצבר כל השנים, את המוניטין והרכוש עליהם עמל בכל שנות בגרות ומפרטת לשם כך, לפרטי פרטים את מספרי חשבונות הבנק, ומספרי הרכבים וגם שורה ארוכה של בתי עסק וכתובות בארצות הברית ובסוף הרשימה מציינת גם את כתובתו של הבית החדש ודורשת לקבל את כולם לחזקתה ובנוסף מבקשת לעצמה מזונות חודשיים בסכום נכבד ותובעת ממנו את סכום כתובתה ואת הכל היא מצחצחת, באמצעות יחזקאל סמוכעלי, עורך דינה, במילים של חג ומטיחה בו דברים וטופלת עליו את אשמת הניאוף והבגידה, מכנה אותו "רועה זונות" וטוענת כי יש בידה ראיות מספיקות להוכחת טענותיה ומבקשת לפיכך מבית הדין הנכבד לזמן דיון דחוף כדי להציגן בפני היושבים בדין ועד אז, כדי שלא יעלה בידו להבריח את נכסיו ולהשתמט מתשלום, הטילה עיקולים על כל רכושו, על המכונית, הבית וחשבונות הבנק ואף עיכבה את יציאתו מהארץ ובשלב זה התערפלה ראייתו, נשמטה מידו המעטפה והוא גלש אחריה, נשכב אל מרגלות המיטה, ראה את החדר סובב סביבו כסחרחרה, ואחז בראשו, בניסיון לייצבו, תומך בו בכפות ידיו ומבין כי נפל בפח אשר טמנה לו וכעת, מאוחר מדי עבורו. פרצופה האמיתי נחשף , כמו גם תכניתה המפורטת, אשר בוצעה על ידה אחת לאחת, מלאכת מחשבת שכל מטרתה לשים מכשול בין עיניו, לכורכו אחריה, להינשא לו ואז לנטוש, לא לפני שתיטול ממנו את כל שאסף ותותירו חסר ממון, אהבה ורכוש. על הכל זעם עכשיו, עליה, על משפחתה שנראה היה כי עשו עמה יד אחת במזימה, על הבית החדש שבנה, על ההוא שמכר, על העסקים שנטש ובעיקר כעס על עצמו, זעם על טיפשותו, על חריפותו שהתפוגגה כאחת בכל הקשור להתנהלותו מולה ואת החרון כילה בקירות החדשים והטביע בהם את דוגמת נעלו והשחית את הדמויות המפוסלות ואת הצמחייה המפוארת ולאחר מכן פורר בסולייתו את שברי הגבס שנשרו ומשסיים להשחיתם, ביקש לנסוע לבת ים ולפגוש בה פנים מול פנים ולהטיח בפניה את אשר על ליבו, ואולי גם להלום בה באגרופיו על כל שעוללה לו ולהכריח אותה למשוך את תביעת הגירושים, להצטער, להתחנן לסליחתו ואז להותיר אותה חסרת כל, בדירת השיכון העלובה בבת ים ולשכוח מכל שהיה. אבל אז ראה לנגד עיניו את העיניים העצובות ואת השפה הרוטטת וביקש לנשקה על שפתיה בנשיקת זעם, אשר בלהט החרון הפכה לנשיקה של תשוקה והנה היא מתמסרת לו והוא נושא אותה על ידיו אל הבית החדש, כדי למחוק את חלום הבלהות ולהתחיל מחדש, לבסוף קם על רגליו, מזיע ותשוש, נטש את הבית ופנה לתל אביב, לחפש אחר עורך דין מומחה בתחום הגירושים, שיחלצו מהסבך ויותיר בידו את המינימום הנדרש, כדי להתקיים בכבוד.